והפוסט הזה והסיפור המרגש שמאחורי היצירות שהיו בו , נגעו בלבי והכריזו שזו העת , שזה הזמן . { תודה רבה }
לפני כשש שנים נפרדתי מדודה יקרה , הלכה לעולמה , אני זוכרת שהיא נפטרה בבוקר , אך ממש בלילה שקדם לאותו בוקר עברתי משהו שרק בעלי חווה אותו איתי , עלו בי הרבה רגשות , רגע צחקתי ורגע בכיתי , וזה היה במשך כמה שעות , האינטואיציה שלי נעה כמו מצפן ללא מוצא , ולא יכולתי למקד את הרגשות שלי , לא עלה בדעתי לרגע שבבוקר אקבל את הבשורה הקשה , אמא התקשרה מוקדם ולא העבירה לי את המסר , בקשה לדבר עם בעלי , כמה שנים כבר עברו ועודני מרגישה אותה הרגשה , ואותן דמעות נופלות להן במרירות , כאילו שעתה מסתכל לי בעיניים עצובות ואומר לי , שזהו את היום נפרדת ממנה לתמיד . כעת הבנתי מה עבר עלייך אתמול בלילה , זאת הסיבה .
היא הייתה כה מיוחדת בשבילי , אחותו הקשוחה של אבי , שבנות המשפחה לא ידעו איך להסתדר איתה , ולא רצו להתעסק איתה , אותי היא אהבה , אני יודעת זאת . ואפשרה לי להיות איתה ברגעים הכי קשים של חייה , אז היא חלתה בסרטן ועברה ניתוח והכל הלך מושלם , הבריאה אז . לפני כן היא עברה תאונה בבית , נפלה אז הייתי תלמידה ושחזרתי מבית הספר , אמא ספרה לי בעדינות שדודתי נפלה , עודני זוכרת את הבעות פניה של אמי , וכמה כאב לי הלב עליה , מזל שהיא יצאה מזה ללא שברים בפניה ..ופעם היא סבלה מאשיאס גם אז ניצבתי ועמדתי לצידה וגם שכאבה לה הברך , וגם שכחותיה אזלו ונעשתה קשישה עברתי עם כל החפצים שלי לדירתה על מנת לטפל בה ולא יודעת עד כמה הצלחתי לטפל בה בפרק הזה באמת , לא יודעת עד כמה יכולה סטודנטית לעמוד בכל הלחץ של הלימודים וגם של החיים , משפחה במיוחד אמא שמצפה שדווקא בתה תעמוד לצידה , ודודה חולת סכרת , קשישה וכאובה שזקוקה לעזרה , מי שהייתה פעם מכינה אוכל משובח , שומרת על סדר ונקיון , ולא סתם סדר ונקיון , תופרת וסורגת ורוקמת , מי שטפלה באמה הקשישה במשך שנים ללא היסוס ומבלי להישבר עד שנפטרה ,קשישה חסרת אונים נעשתה היא בעצמה, ולא ידעתי איך אפשר להעניק לה את התמיכה שהיא זקוקה לה , גם אני למרות שהשתדלתי עד הסוף לטפל בה עמדתי חסרת אונים , הלחצים שברו אותי , נכנעתי . לבסוף ההחלטה במשפחה הייתה להעבירה לבית אבות . הביקורים לא היו קלים בשבילי , משהו מהביקור היה מותיר בי רגש כבד , שהתארסתי ושהתחתנתי מצבה הבריאותי לא אפשר לה אפילו להגיע , מסביבי אמרו , אם תגיע מי יטפל בה ! לאחר החתונה היא הייתה בבית החולים , ראיתי אותה אז שבורה לגמרי , דועכת , ולא אפשרו לי להישאר איתה בבית החולים . ובגלל הפרק האחרון , מאז שאזלו כחותיי , ולא יכולתי לטפל בה כראוי ושהעבירו אותה לבית אבות ומה שקרה אחרי , אני כועסת , על עצמי ועל המשפחה , שנים רציתי להשתחרר מזה ולא יכולתי , למה אני חייבת לה ? כי אני אוהבת אותה וכי היא אהבה אותי והעריכה אותי וסמכה עליי . ולמרות השנים שכבר עברו מאז שנפטרה , עודנו אותו כאב צובט בלבי שנזכרת בה .
כן אני צריכה לשחזר כמה רגעים , לעצבם אחרת .
אני צריכה לשחזר כמה רגעים , לעשות הדברים אחרת .
לומר מילים בצורה אחרת .
להביע רגשות בדרך אחרת .
אולי התוצאה הייתה אחרת .
אמת לפוסט הזה לא תכננתי , והיה לי כל כך קשה בעת הכתיבה , רגשות וכאב מודחקים עלו , דמעות זלגו והרבה געגוע שסע את רצף הכתיבה .
אך למה לפתע מרגישה נחת והקלה !
את הפוסט חייבת לסיים בנימה חיובית
געגוע פורח , פיסת בד , מבד שכה אהבתי שהיה מעין ריפוד לפינת ישיבה
בביתה של דודתי שנדמה לי שהיא תפרה אז , ופיסת הבד הזו נשארה ממנו , עברו על הבד הזה אולי יותר מעשרים שנה
וזה נראה שרק עתה נקנה , בדים כאלה באיכות שכזו אי אפשר להשיג היום !
כמובן מפיסת בד קטנה כזו אני לא יכולה לרפד רהיט
התמונה הזו מפוסט " ישן " שהזמנתי את הביג שוט ועוד כמה דברים
אחד הדברים שאינסטינקט דחף אותי לקנות זה היה חישוק
{ בחיים לא ידעתי מה ניתן לעשות איתו }
אך הגיעה העת לשלב הכל ביחד
ובהתחלה זה נראה ככה
השתמשתי רק בחלק מהבד
היום ראיתי שאתגר חדש הועלה בבלוג היוצאות מהקווים
זה מה שהייתי צריכה על מנת להוסיף עוד אלמנט לחישוק
אך רציתי שהכל יהא מאותו בד
לכן הכנתי פרח
ותפרתי
אני כל כך גאה בתוצאה
עתה
כי אתמול רק ירדו לי דמעות בשקט
בכל פעם שהסתכלתי בחישוק
הייתי צריכה את הפוסט הזה מזמן
אך שוב פעם לכל דבר והעיתוי שלו
זוכרת אותך אני
אמיצה
חזקה
נשמה
אוהבת אותך דודה יקרה
" בצל היצירה "
הערה : התלבטתי רבות אם להעלות את הפוסט הזה לאתגר , חששני שזה יפגע בעוצמת הרגשות שעברתי , אך בלבי אהבה והערכה גדולה לדודתי היקרה , שגם אם יחשפו בפני אחרים , זה יזכה אותה בעוד משהו אולי , לכן שיהא , ואם תדלגו על הפוסט , אני יודעת שתהנו מהתמונות , אמנם יצירה פשוטה ביותר , אך פורחת באהבה וגעגוע , נוצצת ביופי וחן שיעלה בכם רגש כלשהו בטוח .
תודה רבה ליונה
תודה רבה ליונה
עדנה היקרה
השבמחק"כמה אהבה יש בנשמה..."
דודתך היקרה בוודאי רואה אותך מלמעלה ושומרת עלייך. עצם העובדה ששמרת את פיסת הבד המקסים הזה, מעידה על הקשר הענק שהיה לך עם דודתך.
שמחה שהייתי לך להשראה ולעידוד ליצירה כל כך אמיתית ואוהבת.
יונה
יונה אני מודה לך מקרב לב תחילה על הביקור , ומעריכה רבות את תגובתך :) , שמחת אותי .
השבמחקואכן למזלי זכיתי בפיסת הבד המקסימה הזו . שכעת אני יכולה להציג אותה בביתי בשמחה רבה :) ובהמון שלווה .
עדנה : אמנם זה לא שמי אך לא משנה , העיקר שהיית פה .
אשמח לראותך תמיד
וואו!!
השבמחקריגשת אותי מאד ויצירה מחומר ישן רווי זכרונות היא מרגשת ונהדרת
היויו עושה שם יופי של עבודה
ענת , מקרב לב תודה על התגובה , מעריכה מאוד את מילותייך . ושמחה שאהבת את הפרח :) בזכותך הוא התווסף ליצירה .
מחקבאהבה ♥
פוסט מרגש, העלה לי המון דמעות, אבל היצירה שבסופו היא ממש "מעגל החיים" ובעיני הדרך הטובה ביותר שאפשר להתאבל באמת, ולשמור על הזכר באמת. ובנוסף, התוצאה מקסימה
השבמחקkarindi
השבמחקמודה לך על הנוכחות ועל המילים החמות , אמת שהרבה אנשים מסביבי לא הבינו את הקשר שהיה לי עם דודתי , ולמרות כל הקושי שהיה מצורף לכתיבת הפוסט מרגישה שבאמת יש אנשים שיכולים להכיל את רגשותיהם של האחרים . אני מתנצלת כי גרמתי לך עצב כלשהו ומודה לך רבות שוב התגובה שלך כה מחזקת ♥ מאחלת לך שמחה ושלווה לתמיד ♥